שיווק עורכי דין ברשתות חברתיות מותר, כל עוד הוא עומד בכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א-2001, שתוקנו בשנים 2006 ו-2018. המשמעות המעשית: אפשר להציג מידע עובדתי, תחומי עיסוק ותוכן משפטי שימושי, אבל אי אפשר להטעות, להשוות לעורכי דין אחרים או לפרסם מחירים בטקסט חופשי. שיווק טוב למשרד עורכי דין בנוי לכן על אמון ועל ידע, לא על הבטחות.
מה מותר לעורך דין לפרסם ברשתות חברתיות?
הכללים מתירים במפורש פרסום באתרים, ברשתות חברתיות וביישומונים ייעודיים. עורך דין רשאי להציג את שמו ותואר ״עורך דין״, כתובת המשרד ודרכי יצירת קשר, תחומי עיסוק, שפות שהוא דובר ותארים אקדמיים.
מותר גם מלל חופשי על השירותים המשפטיים שהמשרד נותן, ספרים ומאמרים שפורסמו, והוראה או תפקידים משפטיים. מכאן נגזר שדף משרד בלינקדאין, בפייסבוק או באינסטגרם יכול להיות עשיר מאוד בתוכן, כל עוד התוכן עובדתי ולא מטעה.
- מידע על המשרד: תחומי עיסוק, ותק, שפות, כתובת ודרכי יצירת קשר.
- תוכן מקצועי: הסבר על זכויות, הליכים ופסקי דין, ומאמרים שכתבתם.
- סרטונים: עדכוני אתר בווידאו, הסברים קצרים וסרטון היכרות עם המשרד.
- ניוזלטר: דיוור לרשימה של נרשמים שהסכימו לקבל אותו.
מה אסור לעורכי דין לפרסם?
הכלל המרכזי קובע שעורך דין לא יפרסם פרסומת, גם אם היא עומדת בשאר התנאים, כשיש בה כדי להטעות את הציבור או לפגוע בו, או כשהיא פוגעת בכבוד המקצוע. זו הנקודה שעליה נשברות רוב הטעויות ברשתות.
מעבר לכלל הכללי, הכללים אוסרים בין היתר התייחסות לשכר טרחה בטקסט חופשי, השוואה לעורכי דין אחרים, זלזול בעמיתים, פרסומות קופצות ותכנים בלתי חוקיים או פוגעניים. המשמעות המעשית לרשתות: אין ״הכי טוב בתחום״, אין ״אחוזי הצלחה״ שאי אפשר להוכיח ואין מבצעי מחיר בפוסט.
| סוג תוכן | מצב לפי הכללים | דוגמה |
|---|---|---|
| תחומי עיסוק וניסיון | מותר, אם נכון | ״המשרד מתמחה בדיני עבודה ובדיני משפחה״ |
| הסבר משפטי כללי | מותר | סרטון על זכויות עובד בפיטורים |
| התייחסות לשכר טרחה בטקסט חופשי | אסור | ״ייעוץ ראשוני ב-200 שקל רק החודש״ |
| השוואה לעורכי דין אחרים | אסור | ״אנחנו טובים מכל המשרדים באזור״ |
| תוכן מטעה או מתהדר בהצלחה שלא ניתן לבסס | אסור | ״מנצחים כל תיק״ |
| פרסומת קופצת | אסור | חלון שקופץ באתר או באפליקציה |

איך מפרסמים בתשלום ברשתות בלי לעבור את הגבול?
הכללים קובעים שכשעורך דין משלם על פרסום של מאמר, ראיון או תוכן דומה, צריך לציין במפורש במקום הפרסום שמדובר בפרסומת. מודעה ממומנת ברשת צריכה להישאר בתוך אותם כללי תוכן, ומומלץ לסמן אותה בבירור כפרסומת. ההבדל היחיד הוא שהיא מופצת לקהל רחב יותר, ולכן הסיכון להטעיה גדל.
בפועל, הכוונה לטקסט קצר שמציג את תחום העיסוק, מדגיש ידע ולא הבטחה, ומפנה לעמוד שבו אפשר לקרוא ולהתקשר. אם אתם בונים קמפיין, כדאי להכיר את מנהל המודעות של מטא לפני שמגדירים קהל ותקציב, כי הניסוח של המודעה הוא שמוגבל, לא הכלי.
עוד חובה שמופיעה בכללים: חומרי הפרסום נשמרים שלוש שנים מהרגע שהפרסומת הופסקה או שהמידעון נשלח. מי שמריץ הרבה מודעות ופוסטים צריך לשמור גרסאות ותאריכים.
באילו פלטפורמות כדאי להתמקד?
הפלטפורמה הנכונה תלויה בסוג הלקוח ולא במספר העוקבים. לקוח עסקי מחפש עורך דין אחרת מאשר אדם שנקלע לסכסוך גירושין, ולכן ההתאמה בין תחום הפרקטיקה לרשת קובעת יותר מכל אלגוריתם.
| פלטפורמה | למי מתאימה | סוג תוכן מומלץ |
|---|---|---|
| לינקדאין | דין מסחרי, חברות, דיני עבודה למעסיקים, הייטק | פוסטים מקצועיים, ניתוח פסיקה, עדכוני רגולציה |
| פייסבוק | משפחה, נזיקין, מקרקעין, צוואות | מאמרי הסבר, שאלות נפוצות, קבוצות מקומיות |
| אינסטגרם ורילס | תחומים שפונים לציבור הרחב והצעיר | סרטונים קצרים של 30 עד 60 שניות עם הסבר אחד |
| וואטסאפ עסקי | המשך שיחה עם מי שכבר פנה | מענה ראשוני, קביעת פגישה, שליחת מסמכים |
למשרדים שפונים לעסקים יש יתרון בלינקדאין, וכאן יש תוכנית ל-90 יום בלינקדאין שאפשר להתאים גם למשרד משפטי, וגם פורמטים של פוסטים בלינקדאין שמביאים תגובות ופניות.
איזה תוכן בונה אמון אצל לקוחות פוטנציאליים?
תוכן שעונה על שאלה אחת ספציפית שאנשים מקלידים בגוגל או שואלים בקבוצות. מי שמחפש עורך דין בדרך כלל לחוץ, חושש ולא מבין את התהליך, ולכן ההסבר הפשוט הוא הנכס השיווקי החזק של משרד.
- ״מה קורה בפועל ב…״: הסבר שלב אחר שלב של הליך, למשל איך מתנהלת פגישה ראשונה אצלכם.
- שאלות נפוצות: סרטון קצר לכל שאלה, בלי לתת ייעוץ אישי בפוסט.
- עדכוני חקיקה ופסיקה: תרגום של שינוי בחוק לשפה פשוטה, עם תאריך.
- מאחורי הקלעים: היכרות עם הצוות והמשרד, כדי שהפנייה הראשונה תרגיש פחות זרה.
בניית תוכן קבוע עוזרת לא להישאר בלי רעיונות, ויש לנו מדריך להתחלה בשיווק לעסקי שירות שמתאים גם לפרקטיקה משפטית.
האם מותר לפרסם המלצות של לקוחות?
כן, הכללים מתירים לפרסם המלצות, מכתבי תודה ודירוג במדריכי דירוג, בתנאי שהמידע לא יוצר רושם מטעה. כדי לפרסם שם של לקוח נדרשת הצהרה בכתב ממנו.
ההסכמה צריכה להבהיר שהלקוח חופשי לסרב, ושקבלת השירות אינה תלויה בפרסום. זה חשוב במיוחד בתחום משפטי, שבו הלקוח תלוי במשרד ועלול להרגיש שאינו יכול לסרב.
מעבר לכך, לא כל המלצה מתאימה. ציטוט שמציג תוצאה מסוימת כאילו היא מובטחת לכל לקוח יכול להיחשב מטעה, גם אם הלקוח באמת אמר אותו.
אילו טעויות עורכי דין עושים הכי הרבה ברשתות?
הטעויות הנפוצות הן בדרך כלל לא עניין של זדון אלא של העתקת סגנון מעסקים אחרים. מה שעובד למספרה או למסעדה, כמו מבצעים והבטחות, פשוט לא מתאים למשרד עורכי דין.
- פרסום מחיר או מבצע בפוסט. הכללים אוסרים התייחסות לשכר טרחה בטקסט חופשי.
- סיסמאות ״הכי טוב״ או ״הכי מנוסה״. אלה השוואה והטעיה פוטנציאלית.
- פרסום שם לקוח או פרטי תיק בלי הסכמה בכתב. זו גם בעיה של סודיות, לא רק של פרסומת.
- ייעוץ אישי בתגובות. תגובה שנראית כמו חוות דעת עלולה ליצור אחריות ולא תמיד תעמוד בכללים.
- הפעלת סוכנות חיצונית בלי פיקוח. הכללים חלים על עורך הדין, ולכן כדאי לאשר כל פרסום לפני העלאה, גם כשמישהו אחר כותב אותו.
משרדים רבים מגלים שהפתרון הוא בדיקה קבועה: לפני העלאה, שואלים אם הפוסט עובדתי, לא משווה, לא מציין מחיר ולא פוגע בכבוד המקצוע. מי שמתלבט במקרה גבולי יכול לפנות לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, ובמקרה חריג מומלץ להתייעץ עם עורך דין שמתמחה באתיקה.
איך בונים שגרת תוכן שבועית בלי להעמיס על המשרד?
רוב המשרדים נכשלים בעקביות ולא ברעיונות. עורך דין עמוס לא יכתוב פוסט בכל יום, ולכן עדיף קצב קטן שאפשר לעמוד בו: פוסט מקצועי אחד בשבוע וסרטון קצר אחד בשבועיים, מתוך רשימת שאלות שלקוחות באמת שואלים בפגישה הראשונה.
כדאי לקבוע יום קבוע לכתיבה, לאסוף את השאלות החוזרות בטלפון או ביומן, ולהפוך כל אחת לפוסט אחד. אחרי כתיבת הטיוטה עוברים עליה מול רשימת הבדיקה שבפרק על הטעויות, ורק אז מעלים. כך הסיכון לטעות נמוך, והתוכן נשמע כמו עורך דין אמיתי ולא כמו תבנית.
עם הזמן אפשר לחזור לפוסטים שקיבלו תגובות ולהרחיב אותם למאמר באתר, כך שאותו ידע משרת גם את הרשת וגם את החיפוש בגוגל. מי שעובד עם עוזר או סוכנות יכול להעביר להם את רשימת השאלות, ולהשאיר לעצמו רק את הבדיקה המקצועית האחרונה והאישור לפני העלאה.
שווה גם לשמור קובץ אחד עם כל הפוסטים שעלו, התאריך שבו פורסמו והערוץ שבו פורסמו. הקובץ הזה עוזר לראות אילו נושאים חזרו, אילו נשכחו, ומה כבר כתבתם בעבר, ובמקביל הוא מקל על שמירת החומרים שהוזכרה קודם. בסוף כל חודש אפשר לבחור את שני הנושאים שהעלו הכי הרבה שיחות ולהתמקד בהם בחודש הבא.
איך מודדים אם השיווק עובד?
במשרד עורכי דין המדד החשוב הוא מספר הפניות המתאימות ולא מספר הלייקים. פנייה מתאימה היא כזו בתחום שהמשרד עוסק בו ומגיעה מאדם שמוכן לשוחח על התיק.
עקבו אחרי שלושה דברים: כמה פניות הגיעו מכל ערוץ, כמה מהן הפכו לפגישה, וכמה לתיק. בשיווק דיגיטלי לרופאים ומטפלים אפשר לראות מקצוע נוסף עם אילוצי אתיקה דומים ודרך עבודה שמתאימה גם כאן.
שאלו כל פונה איך הגיע אליכם, וכתבו את התשובה. אחרי שלושה חודשים תדעו איזו פלטפורמה ואיזה סוג תוכן מצדיקים את הזמן שלכם.
שאלות נפוצות
האם עורך דין רשאי לפרסם ברשתות חברתיות?
כן. כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת) מתירים פרסום באתרים, ברשתות חברתיות וביישומונים ייעודיים, כל עוד התוכן אינו מטעה ואינו פוגע בכבוד המקצוע.
האם מותר לעורך דין לפרסם מחיר או מבצע?
לפי הכללים, אסורה התייחסות לשכר טרחה בטקסט חופשי בפרסומת. לכן פוסט עם מחיר או מבצע בדרך כלל אינו מתאים.
האם אפשר לפרסם המלצות של לקוחות?
כן, בתנאי שהמידע אינו מטעה. כדי לפרסם שם של לקוח נדרשת הסכמה בכתב שלו, שמבהירה שהוא חופשי לסרב ושהשירות אינו מותנה בפרסום.
איך צריכה להיראות מודעה ממומנת של עורך דין?
הכללים קובעים שפרסום בתשלום של מאמר, ראיון או תוכן דומה צריך לציין במפורש במקום הפרסום שמדובר בפרסומת. מודעה ממומנת ברשת צריכה לעמוד באותם כללי תוכן כמו כל פרסום אחר של עורכי דין, ומומלץ לסמן אותה בבירור כפרסומת.
כמה זמן צריך לשמור את חומרי הפרסום?
הכללים קובעים שמירה של שלוש שנים מהרגע שהפרסומת הופסקה או שהמידעון נשלח.





