אאוטבריין (Outbrain) היא פלטפורמת פרסום נייטיב: רשת שמציגה המלצות לתכנים, בדרך כלל בסוף כתבה באתר חדשות או תוכן גדול, ומפרסמים משלמים בה לפי קליק. המפרסם מעלה כתובת של כתבה או עמוד באתר שלו, והפלטפורמה מציגה אותה בתוך מודול המלצות תחת סימון שמציין שמדובר בתוכן ממומן. אם אתם בודקים את הנושא עכשיו, כדאי לדעת שהחברה רכשה בשנת 2025 את Teads ועברה לפעול תחת השם הזה.
איך אאוטבריין עובדת בפועל
הפלטפורמה פועלת בשני צדדים. מצד אחד יושבים בעלי אתרים (מו"לים) שמטמיעים אצלם את מודול ההמלצות ומרוויחים חלק מהכסף על כל קליק שמגיע דרכו. מצד שני יושבים המפרסמים, שמזינים תכנים ובוחרים קהל, תקציב ומחיר מרבי לקליק. כשגולש גולל לסוף כתבה, המערכת מחליטה בזמן אמת איזה תוכן להציג לו, לפי נושא האתר, מאפייני הגולש וההצעה של המפרסם.
ההבדל מבאנר רגיל הוא בצורה: אין כאן מודעה שצועקת, אלא כותרת ותמונה שנראות כמו שאר ההמלצות בעמוד. מי שלוחץ מגיע לתוכן, ורק משם, אם התוכן טוב, מתקדם לפנייה או לרכישה. לכן הפלטפורמה מתאימה למי שיש לו מה להראות לגולש לפני ההצעה המסחרית: מאמר, מדריך, השוואה, סיפור לקוח.
מה השתנה: מאאוטבריין ל-Teads
זה החלק שרוב המדריכים בעברית עדיין לא מעדכנים. אאוטבריין השלימה ב-3 בפברואר 2025 את רכישת חברת Teads והחלה לפעול תחת השם Teads. ביוני 2025 שונה גם שמה הרשמי של החברה הציבורית ל-Teads Holding Co. מבחינת מפרסם קטן, התמונה המעשית כזו:
- החברה מציגה את הפלטפורמה תחת המותג Teads, ובחלק ממסמכי העזרה הרשמיים עדיין מופיעים השמות אאוטבריין ו-Amplify, כך שייתכן שתפגשו את שניהם.
- בעלי עסקים ממשיכים לחפש בשם הישן, ולכן הוא עדיין הנפוץ בחיפוש בעברית.
- לצד המלצות התוכן, הפלטפורמה המאוחדת מציעה גם פורמטים של וידאו ושל מסך טלוויזיה מחוברת. אלה פונים בעיקר למותגים עם תקציבי חשיפה גדולים, ולא נדרשים כדי להריץ קמפיין תוכן קטן.
החברה עצמה נוסדה ב-2006 על ידי ירון גלאי ואורי לבב, ויש לה משרד בנתניה, אבל השם הנפוץ בשוק הישראלי נשאר אאוטבריין.
כמה זה עולה
המודל הוא תשלום לפי קליק (CPC). הצגה של התוכן שלכם לא עולה כסף, והחיוב מתרחש כשגולש לוחץ. את המחיר המרבי לקליק אתם קובעים, ושם נקבע מי מנצח במכרז על המקום. מחיר הקליק בפועל תלוי בתחום, במדינה ובסוג המכשיר, ולכן אין מספר אחד נכון לכולם. את הרף המינימלי לתקציב יומי ואת הצעות המחיר המומלצות כדאי לבדוק במסך הקמפיין עצמו או מול נציג הפלטפורמה, כי הם משתנים בין חשבונות ומטבעות.
כדי לראות איך מחשבים כדאיות, הנה דוגמה היפותטית בלבד, עם מספרים שנבחרו לצורך החישוב:
| נתון | ערך בדוגמה |
|---|---|
| תקציב לבדיקה | 1,000 ש"ח |
| מחיר ממוצע לקליק | 1 ש"ח |
| קליקים לכתבה | 1,000 |
| אחוז הגולשים שהשאירו פרטים | 2% |
| לידים | 20 |
| עלות לליד | 50 ש"ח |
אם העסק מרוויח מליד אחד יותר מ-50 ש"ח בממוצע, הקמפיין בדוגמה מכסה את עצמו. אם אחוז ההמרה יורד ל-1%, העלות לליד כבר 100 ש"ח. לכן הנתון שחשוב לעקוב אחריו הוא לא רק מחיר הקליק, אלא מה קורה אחרי הקליק.
מי צריך לבחור באאוטבריין ומי לא
הפלטפורמה מתאימה בעיקר ל:
- עסקים שיש להם באתר תוכן מועיל, כמו מאמרים ומדריכים, ושמוכרים שירות או מוצר שדורש התלבטות.
- מי שרוצה להגיע לגולשים שלא מחפשים כרגע בגוגל, אלא קוראים חדשות ותוכן.
- מי שמוכן לבדוק כמה כתבות וכותרות לפני שמחליטים מה עובד.
היא פחות מתאימה למי שמוכר מוצר זול ומיידי שאפשר לקנות בלחיצה, או למי שאין לו עמוד נחיתה ברור. קהל שגולל חדשות לא תמיד במצב קנייה. מי שמחפש לקוחות שכבר מחפשים את השירות בגוגל יעדיף בדרך כלל חיפוש ממומן, ולצד זה אפשר לעבוד עם שיווק ברשתות חברתיות. ההשוואה בין שתי פלטפורמות הנייטיב הגדולות מפורטת במדריך אאוטבריין מול טאבולה.
איך מתחילים: שישה צעדים
- מגדירים מטרה אחת. קריאה של הכתבה, הרשמה לניוזלטר או השארת פרטים. מטרה מעורבבת מקשה לקרוא את התוצאות.
- כותבים תוכן שמועיל גם בלי הפנייה. הפלטפורמה בנויה סביב המלצות תוכן, ולכן כתבה שמועילה לגולש תעבוד טוב יותר מעמוד מכירה גלוי. למידע על בניית כתבות כאלה אפשר לקרוא על פרסום כתבות תוכן.
- מכינים כמה כותרות ותמונות לאותה כתבה. הכותרת והתמונה הם כל מה שהגולש רואה לפני הלחיצה. מעלים לפחות שלוש עד ארבע גרסאות ומשווים ביניהן.
- מגדירים קהל ותקציב. בוחרים אזור גיאוגרפי, סוגי מכשירים ונושאים, וקובעים מחיר מרבי לקליק ותקציב יומי שתוכלו לעמוד בו כמה ימים רצופים.
- מתקינים מדידה. מוסיפים לכתובות פרמטרים של UTM ופיקסל או תג המרות, כדי לדעת אילו קליקים הפכו לפניות.
- בודקים ומנקים. אחרי כמה ימים עוברים על רשימת האתרים והמקורות, חוסמים את אלה שמביאים קליקים בלי פעולה, ומעלים תקציב לכותרות המובילות.
איך כותבים כותרת שמביאה קליק איכותי
הכותרת היא הנכס החשוב ביותר בקמפיין, כי היא מוצגת ליד כותרות של כתבות עיתונאיות. כדאי לכתוב אותה בלשון פשוטה ולהבטיח רק מה שהעמוד באמת נותן. כדאי לבדוק כותרת בצורת שאלה שהקהל שואל את עצמו, או כותרת עם נתון מהניסיון שלכם, מול סיסמה שיווקית. נסו לכתוב חמש גרסאות לאותה כתבה, למחוק את שתי החלשות, ולהריץ את שלוש הנותרות.
גם התמונה משפיעה על הלחיצה. כדאי לבדוק תמונה אמיתית של אדם, מוצר או מקום מול גרפיקה כללית, ולהימנע מתמונה שמבטיחה משהו שהעמוד לא מספק. למידע נוסף על הפלטפורמה אפשר לקרוא גם בעמוד פרסום באאוטבריין.
איך קוראים את התוצאות אחרי שבוע
אחרי שהקמפיין רץ כמה ימים, כדאי להסתכל על שלושה נתונים לפי סדר קבוע. הראשון הוא שיעור הקליקים, שמראה אם הכותרת והתמונה מצליחות לעצור את הגולש. השני הוא ההתנהגות בעמוד: כמה זמן הגולשים נשארים וכמה מהם ממשיכים לעמוד נוסף באתר. השלישי הוא פעולה בפועל: פנייה, הרשמה או שיחה. כל נתון עונה על שאלה אחרת, ולכן אפשר לזהות איפה הבעיה:
- שיעור קליקים נמוך מצביע על כותרת או תמונה חלשות.
- הרבה קליקים ויציאה מהירה מהעמוד מצביעים על פער בין ההבטחה בכותרת לבין מה שמופיע בעמוד.
- זמן קריאה טוב בלי פניות מצביע על קריאה לפעולה לא ברורה, או על טופס ארוך מדי.
מומלץ לשנות רק דבר אחד בכל פעם. אם מחליפים גם כותרת וגם עמוד נחיתה במקביל, אי אפשר לדעת מה גרם לשיפור או להרעה. רושמים בטבלה פשוטה מה שונה ומתי, וכך אחרי חודש יש לכם היסטוריה של מה עבד דווקא בעסק שלכם.
טעויות נפוצות
- קמפיין עם כתבה אחת. אם הכתבה מפסיקה לעבוד, אין תחליף. עדיף מחזור קבוע של תכנים חדשים.
- דף נחיתה שלא מתאים להבטחה בכותרת. כותרת שמבטיחה מדריך ומובילה לטופס מכירה יוצרת יציאה מהירה מהעמוד ובזבוז כסף.
- הערכה לפי קליקים בלבד. כותרת שערורייתית מביאה הרבה קליקים ופחות לקוחות. מודדים עלות לפעולה ולא רק מחיר קליק.
- הסקת מסקנות מתקציב קטן מדי. כמה עשרות קליקים לא מספיקים כדי להכריע בין שתי כותרות. נותנים לכל וריאציה מספיק נפח לפני שמחליפים.
- התעלמות מרשימת האתרים. בלי חסימה של מקורות חלשים, חלק מהתקציב הולך לקליקים לא רלוונטיים.
- אי שימוש ברימרקטינג. רוב הגולשים לא יפעלו בביקור הראשון. מי שקרא את הכתבה אפשר להחזיר אליו מודעה ברשתות, כפי שמוסבר במדריך על רימרקטינג.
כללי תוכן ושקיפות
הפלטפורמה בודקת את התכנים שמועלים אליה לפני שהם עולים, ולכן כותרות מטעות והבטחות מוגזמות עלולות להיפסל. הכותרת צריכה להתאים לתוכן שמופיע בעמוד היעד. כדאי גם לסמן בבירור בעמוד שלכם שמדובר בתוכן שיווקי. כתבה שנראית כמו עיתונות אבל בעצם פרסומת לא רק מסכנת את הקמפיין, היא גם פוגעת באמון של הקורא בעסק.
איפה אאוטבריין נמצאת ביחס לערוצים אחרים
| ערוץ | איך הגולש פוגש אתכם | מתאים כש… |
|---|---|---|
| אאוטבריין / Teads | המלצת תוכן בסוף כתבה באתר גדול | רוצים להפיץ תוכן ולבנות מודעות מותג |
| חיפוש ממומן בגוגל | תוצאה כשמחפשים שירות | הביקוש כבר קיים |
| פייסבוק ואינסטגרם | מודעה בפיד לפי תחומי עניין | רוצים טירגוט מדויק ויצירתיות ויזואלית |
בפועל, הערוצים משלימים זה את זה: תוכן שנבדק באאוטבריין ועבד יכול להפוך לפוסט ממומן ברשתות, ולהפך.
אם החלטתם לנסות, התחילו בקמפיין בדיקה קטן עם מטרה אחת, מדדו עלות לפעולה, והרחיבו רק אחרי שראיתם איזו כתבה וכותרת מביאות פניות אמיתיות.
שאלות נפוצות
מה זה אאוטבריין במילים פשוטות?
פלטפורמת פרסום נייטיב שמציגה המלצות תוכן ממומנות בסוף כתבות באתרים גדולים. המפרסם משלם רק כשגולש לוחץ על ההמלצה.
האם אאוטבריין קיימת עדיין או הפכה ל-Teads?
אאוטבריין רכשה את Teads בפברואר 2025 ועברה לפעול תחת השם Teads, ובמהלך יוני 2025 שונה גם שם החברה הציבורית. ההמלצות באתרים רבים עדיין מוצגות עם הסימן הישן.
כמה עולה לפרסם באאוטבריין?
התשלום הוא לפי קליק, והמחיר נקבע במכרז לפי תחום, אזור ומכשיר. את התקציב המינימלי ומחירי הקליק המומלצים כדאי לבדוק במסך הקמפיין או מול נציג הפלטפורמה.
מה ההבדל בין אאוטבריין לטאבולה?
שתיהן פלטפורמות נייטיב להמלצות תוכן, עם מודל דומה של תשלום לפי קליק. ההבדלים הם ברשת האתרים, בממשק ובכלי הניהול, ולכן עדיף לבדוק את שתיהן מול המטרה שלכם.
האם אפשר לפרסם באאוטבריין רק עם מודעה ולא עם כתבה?
הפלטפורמה בנויה סביב תוכן, ולכן מומלץ להוביל לכתבה או למדריך עם ערך לגולש ולא לעמוד מכירה בלבד. כך קל יותר להתאים את הכותרת לתוכן, תנאי שהפלטפורמה בודקת לפני אישור המודעה.
מקורות
- אאוטבריין – ויקיפדיה
- Outbrain Completes the Acquisition of Teads – Teads
- Outbrain Inc. rebrands as Teads Holding Co. – Investing.com
- What is Outbrain's Pricing & Billing Model? – Outbrain
- How is Outbrain content reviewed? – Outbrain
- אאוטבריין / טאבולה: פרסום נייטיב באתרים הגדולים – Masa Media
